שאלה >>
אנחנו הורים לשלושה ילדים צעירים ובדרך כלל מרגישים הורים טובים ומסורים. במהלך השבת האחרונה אירחנו את ההורים שלי ולאורך כל השבת, הילדים שלנו התנהגו בצורה נוראית; הם לא הקשיבו לדברינו, לא ישבו בשולחן, לא שיתפו פעולה עם שום דבר ואף התחצפו אלינו וכל זאת בפני ההורים שלי. כל מה שעשינו והשתדלנו לא הועיל, ניסינו לשוחח איתם, לשכנע ואפילו להעניש אבל כלום לא עזר. יצאנו בתחושה מאוד קשה מהאירוח, כל כך טרחנו והשקענו לקראת בואם של הוריי ובסופו של דבר הרגשנו שהילדים הרסו לנו את הכל. אנחנו אמורים לארח בקרוב עוד קרובי משפחה ופשוט לא יודעים איך ליצור אוירה שונה בפעם הבאה?
תשובה >>
החגים והשבתות מאפשרים לנו זמן איכותי ומיוחד עם המשפחה המורחבת. המפגשים הללו עשויים לתת כח ולחזק את הקשרים בין בני המשפחה. אך לצד זאת ישנם לא מעט אתגרים וקשיים הכרוכים בשהות המשפחתית הממושכת של שלוה דורות יחד. זוגות רבים מדווחים על חוויות לא פשוטות שנוצרות בתווך שבין הדאגה להורים לבין הטיפול בילדים. הרצון שלנו לרצות את הורינו ולגרום להם נחת, לא ממש מתואם מול ילדינו הצעירים והם לא משתפים איתנו פעולה.
אישור הורים
מבין כל הזהויות אותן נושא האדם, מחקרים מצביעים על כך שהזהות ההורית שלנו היא הזהות הפגיעה ביותר, הזהות שסובלת מחוסר הבטחון הגבוה ביותר. אנו זקוקים לאישורים רבים מהסביבה ומהילדים כדי להוכיח לעצמנו ולעולם שאנחנו הורים טובים וראויים. במקביל לכך, אנחנו נשארים הילדים של ההורים שלנו, אנחנו שואפים לספק להם נחת וגאווה ולזכות להערכה שלהם, גם שנים ארוכות אחרי שבנינו את ביתנו ואיננו תלויים בהם כלל.
נראה כי השבת שעברה עליכם חיברה בין שני הצרכים הללו; מצד אחד הצורך בחיזוק הזהות ההורית ומצד שני, הצורך להיות מוערך על ידי הורים. משאלת הלב העמוקה שלכם מהשבת הזאת היא לקבל את ברכת הדרך של ההורים כלפי ההורות.
מסרים תת קרקעיים
ילדים הם בעלי רגישות גבוהה מאוד. הם שמים לב לכל מסר שנמצא במרחב, גם אם הוא מועבר בצורה הסמויה ביותר. בלי הרבה מודעות הם הרגישו באופן פנימי ביותר את המתח המסוים שהייתם בו, את הרצון להוכיח את עצמכם ולקבל את האישור של ההורים. ובתמימות רבה הם הגיבו למתח הסמוי הזה. הם השתוללו וחיבלו והרעישו ולא שיתפו פעולה עם תצוגת התכלית שתוכננה עבורם.
על אשמה, בושה וכשלון
רגע לפני שנמשיך הייתי רוצה לשאול אותך, איך הרגשת באותם רגעים בהם הילדים התנהגו בחוסר כבוד? מה חשבת לעצמך בתוך הסיטואציה? איך את חושבת שהרגשות והמחשבות שלך השפיעו על התגובות שלך?
כאשר מי מילדינו מתנהג בצורה שאינה הולמת את הציפיה ממנו, עשויים לעלות בנו רגשות קשים של אשמה או כשלון. במידה וההתנהגות נעשית ליד אנשים אחרים, עשויה להתווסף גם הבושה. שלושת הרגשות הללו נחשבים לרגשות מורכבים ביותר שלא קל לאדם להתמודד איתם.
כאשר הרגשות הללו צפים בנו הם נוטים להשתלט ולנהל את הסיטואציה. התגובות שלנו אינן מיושבות אלא נובעות מתוך אותו רגש חזק שמציף אותנו. אם כרגע הילד שלי מדבר אליי בחוצפה, כאשר ההורים שלי צופים בי, התגובה שלי תהיה פעמים רבות קיצונית ולא מיטיבה. כאשר הרגש שלנו מנהל את הסיטואציה, העוצמות עלולות להיות גבוהות מאוד. וכך אני עשויה למצוא את עצמי מרימה את הקול, מענישה בחומרה או מדברת בצורה שאינני מדברת בדך כלל.
אז מה אפשר לעשות אחרת
הנינוחות המשפחתית לפני הכל: שבת כזאת שבה יש אורחים שמגיעים לזמן ממושך, היא כר נרחב לקונפליקטים ולמתחים. בתיאום ציפיות זוגי לפני השבת, ניתן להוריד את רמת המתח והדרישה העצמית ולבא מראש נינוחים יותר ומוכנים גם לכשלים ולקשיים.
חינוך ילדים ללא קהל: מלאכת חינוך הילדים היא מלאכה עדינה, רגישה ומדויקת. כאשר זה נעשה לעיני הצופים, עלולים להיות אי דיוקים רבים. לכן, עדיף מראש לומר שזמן האירוח הוא לא הזמן לחנך, להעיר ולגעור. במהלך השבת ייתכן שעדיך יהיה דווקא להבליג יותר, להתמקד בראיית הטוב ובהרעפת אהבה ללא תנאי. ברגע שהבית יהיה שוב מרחב אינטימי, השגרה המבורכת תשוב ואיתה גם מלאכת הקודש של חינוך הילדים.
ניהול רגשות: כאשר הילדים יוצאים משליטה וכל מה שאנחנו מנסים ועושים לא עוזר, זה סימן עבורנו להתבונן בתוכנו פנימה ולבדוק האם אנחנו מצליחים לנהל את עצמנו, האם אנחנו מסוגלים לראות את הרגש שעולה בנו, להכיל אותו, לתת לו מקום ולהרגיע אותו. המיקוד הפנימי יהיה כנראה, יעיל יותר מהניסיונות החוזרים להרגעת כלפי הילדים.
אירוח לא בכל מחיר: הכנסת אורחים היא מצווה גדולה שמשפיעה שפע טוב על הבית, אך במידה ואתם מרגישים שהאירוח מעיב על האוירה המשפחתית ובסופו אתם מרגישים כעוסים, מומלץ לחשוב שנית על נחיצותו של האירוח. ייתכן כי הילדים שלכם זקוקים לכם כרגע פנויים ונינוחים ובדרך המקורית שלהם מבקשים מכם שתקדישו להם שבת משפחתית רגועה ושלווה.
מאחלת לכם הצלחה והנאה רבה בגידול הילדים,
שתגדלו אותם בשמחה ובשלום ותרוו מהם רוב נחת!
