שאלה >>
שלום וברכה, אנחנו הורים לשישה ילדים ב"ה. הבת הצעירה שלנו, בת 7 ובזמן האחרון שמנו לב שהיא מאוד תלויה בנו בנושא של קבלת החלטות. על כל דבר היא שואלת מה דעתנו ומבקשת שנחליט בשבילה. היא שואלת מה ללבוש, במה לשחק, איזו חברה להזמין ואפילו מה לאכול. לפני כמה ימים עשינו יחד עבודת יצירה. על כל צעד בעבודה היא שאלה מה דעתי וביקשה שאבחר עבורה את הצבעים. בשלב מסוים אמרתי לה שתבחר בעצמה והיא פשוט עצרה את העבודה ולא הסכימה להמשיך עד שאבחר עבורה. האם זה בסדר שאמשיך לתת לא את התשובות לכל ההתלבטויות? איך אפשר ללמד אותה לבחור בעצמה?
תשובה >>
קבלת החלטות היא מיומנות בסיסית להתנהלות לאורך החיים. זכינו לחיות בעולם של שפע, אשר מציף אותנו באפשרויות רבות. החל מהחלטות פשוטות ויומיומיות ועד החלטות דרמטיות, הרות גורל. בכל שלב בחיים אנחנו חשופים להיצע רחב מאוד של אפשרויות וכדי לנוע יהיה עלינו לבחור; בין המצרכים המונחים על מדפי המכולת, בין מסלולי הלימוד השונים, בין יעדי שליחות ואף בין הצעות לשידוכים בע"ה. אתם מבקשים לסייע לבת שלכם ברכישת מיומנות חשובה של קבלת החלטות. מיומנות אשר תשרת אותה לאורך כל חייה בע"ה.
רגשות מוחבאים
ההימנעות מקבלת החלטות טומנת בחובה כמה רגשות אפשריים; ילד שנמנע מקבלת החלטות מביע קושי בלסמוך על עצמו. ייתכן כי הוא מרגיש קטן, לא מסוגל או חסר כישורים. תכונה זו יכולה גם להתאים לילד המעיר במשפחה שלעיתים עלול לחוות את עצמו כחסר ביחד לאחים שלו. רגש אחר שעשוי ללוות אותה הוא חשש מהתמודדות עם ההשלכות; כאשר ילד מקבל החלטה, הוא בהכרח מתמודד עם ההשלכות שלה, לעיתים ההחלטה מתבררת כטעות או סתם בעלת מחיר גבוה. התחושה של ילד היא שהוא אשם בכך. יש משהו נח יותר בלתת להורים לבחור ואז, במידה וזה לא מסתדר, ניתן להסיר אחריות ולא להרגיש אשמה או חרטה. רגש אחר קשור בצורך של הילד שיראו אותו, שישימו לב אליו. ייתכן כי עבורך הבת שלכם, השיתוף בהתלבטויות היא דרך נהדרת לגייס אליה את תשומת הלב ההורית והיא מרוויחה המון מעצם הבקשה והדיאלוג שנוצר בעקבותיה.
שאלות במקום תשובות
לאפשר לה לבחור בעצמה, נצטרך לייצר מענה מותאם לרגש שלה; המענה שלו כהורים אמור לשדר לה שאנחנו מאמינים בה שהיא מסוגלת למצוא בעצמה את התשובות, להתמודד עם ההשלכות של הבחירה ושלאורך כל הדרך אנחנו איתה ושהיא לא לבד. אז בפעם הבאה שמזדמנת לכם בקשה שלה להכרעה, ניתן להחליף את התשובות בשאלות. אם היא מבקשת לבחור עבורה צבע, אפשר לשאול אותה רצף של שאלות; מה חשוב לך שהיצירה שלך תשדר? האם את רוצה שזה יתאים לרהיט או לחדר מסוים? איזה צבעים את אוהבת במיוחד? האם יש צבע שברור לך שאת לא מעוניינת בו?
דרך השאלות הללו אנחנו מביעים התעניינות בהתלבטות שלה ועוזרים לה לשמוע את הקולות הפנימיים שלה לקראת קבלת החלטה. בנוסף, היא נהנית מתשומת לב אך לא בצורה של פתרונות.
לקבל החלטה
לאחר ששאלנו קובץ של שאלות וחילצנו ממנה את התשובות, נוכל להחזיר אליה את המידה בצורה מאורגנת יותר; אני מבינה שאת רוצה שהיצירה שלך תהיה כזאת ושאת מתלבטת בין זה לבין זה. ייתכן שההחלטה תתקבל מאליה בשלב הזה וייתכן שלא. במידה ולא, נעודד אותה לקבל החלטה. אפשר ממש לומר לה בפירוש שאת רוצה שהיא תחליט כדי שנוכל להתמודד עם מה שיגיע אחר כך. חשוב לשדר לה שסומכים עליה שיש לה את הכוחות ואת היכולת להחליט. אין צורך להלחיץ אותה בשלב הזה, אלא פשוט להניח לה. זו הדרך הכי טובה לשדר לה שסומכים עליה.
להתמודד עם ההשלכות
הרגע המשמעותי ביותר בתהליך הוא לא רגע הבחירה אלא דווקא ההתמודדות עם רגשות שיעלו לאחריה. ייתכן שהיא תהיה מרוצה ואז לא יהיה צורך בתמיכה נוספת. לצד זאת, ייתכן כי יעלו רגשות קשים של אשמה, חרטה, תסכול או אכזבה. ואז זו ההזדמנות האמיתית שלנו כהורים להיות שם בשבילה. לא להשאיר אותה לבד אלא להכיל את הרגש, לתת לו שם, לשהות בתוכו. לא להימנע מלחוות את הרגש ולא לפתור לה את הבעיה. להמשיך לשדר לה שאתם איתה גם ברגש הזה.
אז מה עושים?
לסיכום הדברים, השלב הראשון עוסק ביכולת לשהות בתוך ההתלבטות ולהבין אותה לעומק. נעשה זאת על ידי שאילת שאלות במקום מתן תשובות. בשלב השני נעודד לקבלת החלטה מתוך אמון בילד וביכולת שלו להחליט. בשלב השלישי נשהה עם הילד ברגש שיעלה לאחר קבלת ההחלטה.
שימו לב כי רכישת מיומנות חדשה היא תהליך למידה שלוקח זמן. מומלץ לעשות זאת בצורה מדורגת. אין צורך מיד לשנות את הדינאמיקה סביב כל החלטה והכרעה. אפשר לבחור החלטה אחת להתמקד בה ולעבוד דרכה. לאחר מכן אפשר להרחיב את הלמידה להכרעות נוספות.
מאחלת לכם הצלחה בשינוי שאתם מבקשים
החלטות טובות בע"ה
יפעת
