שאלה >>
אני אמא למשפחה ברוכת ילדים ב"ה. מסורה מאוד לעבודתי כמורה ונהנית ללמד אפילו בלמידה מרחוק. בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי מבלה שעות רבות עם הילדים שלי. אני משתדלת לעשות להם סדר יום ולהשקיע בהם, לצאת איתם לגינה, לשחק איתם, להכין יצירות. אבל בתוך תוכי לא טוב לי. כל הזמן שאני איתם, אני רק מסתכלת על השעון ומחכה שהזמן יעבור כדי שיהיה אפשר להשכיב אותם לישון, אני בורחת למשימות שלי בעבודה, להתכתבויות בטלפון, בורחת אפילו לכביסות ולכלים. אני מרגישה אמא לא טובה שרק מחפשת דרכי מילוט ולא באמת נהנית מלהיות עם הילדים שלה. זו תחושה קשה מאוד. מה עושים?
תשובה >>
שלום וברכה,
כתבת בכנות וברגישות על התסכול הרב שאת חווה באימהות שלך. אין לי ספק שהשאלה שלך משמיעה קול מושתק של הורים רבים. מעבר למשימות השוטפות של אחזקת הבית, הקמת משפחה, חינוך הילדים, פרנסה ועמידה בשלל המחויבויות המשפחתיות והחברתיות, הורים מציבים לעצמם רף הורי גבוה מאוד, הבא לידי ביטוי בזמן האיכות המוקדש לילדים, השקעה אישית ומיוחדת בכל ילד וילד, שעת משחק, ערכות יצירה, יציאה לטיולים, רכישה של צעצועים יקרי ערך, שיחות עומק והקשבה. אנחנו באמת רוצים להיות הורים טובים ומשקיעים אבל ברגע האמת השהות עם הילדים שלנו עלולה להיות משעממת ואף מרגיזה.
על חשיבותה של היצירתיות
מקומות עבודה רבים מאפשרים לאדם להוציא מהכח אל הפועל את החלקים היצירתיים שלו. החלק היוצר, הפורה, המצמיח בא לידי ביטוי בעבודה ומעניק לאדם כוחות של חיים והתחדשות. במלאכת ההוראה ישנה יצירתיות רבה הן בתכני השיעור והן בחינוך הדור הבא. לצד היצירתיות השופעת, המורה זוכרה להערכה רבה ולמשובים חיוביים מהתלמידים, מההורים ומגורמי ההנהלה. ההורות לעומת זאת, סובלת פעמים רבות מחוסר יצירתיות ומחוסר הערכה.
ההורות המקריבה
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לבלות עם ילדינו באופן מסוים כי כך נכון לבלות עם ילדים. אנחנו מוכנים לנשוך שפתיים ולבלות שעות ארוכות במקומות או בפעילויות שאינן נעימות לנו. אם נרצה או לא נרצה, המסר שעובר אל הילד בזמן הזה הוא שלא כיף לנו להיות איתו, שזה נעשה מחוסר ברירה, שעושים לו טובה. שום זמן איכות לא יכול להיווצר כשלאחד מהשותפים לא נעים או לא נח. ולכן, נעדיף לשים בצד את כל הפעילויות שאנחנו עושים בחוסר חשק. אין צורך להכריח את עצמנו לעשות דברים עם הילדים שאנחנו לא אוהבים לעשות. מומלץ לצמצם פעילויות שמוציאות מאיתנו קוצר רוח וחוסר סבלנות ולחשוב על פעילויות שנעימות לנו כהורים. כל אמא היא שונה ואחרת מחברתה; אמא אחת אוהבת לצאת לגינה, אמא שניה נהנית ללמד את הילדים פרשת שבוע, ואמא אחרת רוצה לשבת איתם על הספה ולקפל כביסה. כשאנחנו מדברים על זמן איכות עם הילדים, אנחנו מדברים על פעילות שההורה נהנה ממנה יחד עם הילד ולא 'עושה לו טובה שהוא איתו'. כל אמא מכירה את הרגע הזה שהיא נמצאת עם הילדים וטוב לה. היא מונחת במקום הטוב שלה. זה זמן איכות. וזה בכלל לא משנה אם זה ברגע של משחק על השטיח או ברגע של הכנת ארוחת צהריים משותפת.
להביא את הטוב שלי הביתה
חישבי רגע על העבודה שלך, מה יש שם שאת כל כך אוהבת ונהנית ממנו? מה מחייה אותך כל כך בשעות העבודה? אילו יכולות שלך באות לידי ביטוי שם? מה את מרגישה שאת נותנת מעצמך? מה הערך המוסף שלך? את שלל הכוחות הללו שממלאים אותך, תוכלי עם מעט יצירתיות להביא גם לתוך הבית. בעיני, זה בדיוק התפקיד שלנו כהורים, למצוא את הכוחות שלנו ולהביא אותם לידי ביטוי בקשר עם הילדים שלנו. לא לתת לכל הכוחות לזהור ולזרוח רק 'בעבודה'. ברגע שזיהיתי את הכוחות החזקים שלי בעבודה, נשתדל ליצור בכל יום זמן איכות קצוב ומוגבל (חצי שעה זה מספיק בהחלט) שבו הכוחות הללו יבואו לידי ביטוי.
הערכה
בתפקיד כל כך מחייב ומשמעותי כמו הורות, הערכה היא מצרך חיוני. בסוף כל יום העניקי לעצמך מילים טובות. פרגני לעצמך על רגעי הנתינה והסבלנות, על ההקשבה והיחס, על כל מה שנתת. בכל מקום עבודה יודעים שכדי שהדברים יעבדו צריך להשקיע קודם כל בצוות.
בהצלחה בשליחות המיוחדת הזאת!
