שאלה >>
בתקופה האחרונה שמעתי מכמה חברות על הרעיון להקדיש עת איכות לכל ילד בנפרד. הרעיון נשמע לי נחמד ואני לא כל כך יודעת איך לעשות את זה נכון? איך מחליטים עם מי מהילדים לצאת לשעת איכות? איך בוחרים פעילות שמתאימה? ועוד יותר מזה, האם זה חייב להיות בילוי יקר מחוץ לבית? האם גם משהו פשוט יותר ייחשב זמן איכות?
תשובה >>
חודשי החורף, יחד עם שעון החורף המקדים את החשיכה, מאפשרים לנו זמן של התכנסות אל הבתים. אך יחד עם זאת, העומס, המשימות השוטפות, ריבוי המשימות מקשים מאוד על יצירת זמן איכות עם הילדים ובוודאי זמן אישי של אחד על אחד. 'זמן איכות' הוא ביטוי חדש יחסית שנוצר כאשר חל צמצום משמעותי בשעות השהות של הורים וילדים. בעבר הורים שהו עם ילדיהם פרקי זמן ממושכים וממילא לא עסקו בנושא של זמן איכות. כיום, השהות המשותפת של הורים וילדים מצומצמת מאוד וישנו עיסוק רב בדרכים להפוך את הזמן המועט לאיכותי.
מה זה בכלל זמן איכות?
כשאנחנו מדמיינות זמן איכות, עולה בנו תמונה של מפגש אישי ממושך ואיכותי עם אחד הילדים ללא הפרעות וללא הסחות דעת. הדימוי שיש לנו בראש לזמן איכות, הוא באמת קשה מאוד להשגה. ישנן אמהות אשר לוקחות חופש מהעבודה ומשקיעות מאוד כדי לייצר זמן איכות עם הילד. ייתכן בהחלט שהילד נהנה ומקבל תשומת לב רבה, אך המסר שעובר לילד באופן סמוי הוא שכדי להיות איתו בכיף נדרשת השקעה וטירחה רבה. כאשר אנחנו רוצות לייצר זמן איכות עם ילדינו, ראשית נצטרך לדייק את המסר. המסר המרכזי לילד הוא 'כיף ונעים לי להיות איתך'. ישנן 10 דקות של צביעה משותפת שהן זמן איכותי ביותר ולעומתן יכולה להיות ארוחה מפנקת במסעדה באורך של שעתיים שאין בה אפילו דקה אחת איכותית. התפאורה איננה העניין, גם לא משך הזמן או הפעילות המקורית. לב העניין הוא ההנאה המשותפת.
לפגוש את אמא כשכיף לה
זמן איכות משמעותי הוא קודם כל האפשרות של הילד לפגוש את אמא כשכיף לה. פעמים רבות, הכיף שלנו כאמהות איננו בא לידי ביטוי ליד הילדים. הילדים שלנו רואים אותנו משימתיות, פועלות, מתקתקות, מקטרות, מותשות, עייפות אבל מתי הם זוכים לראות את אמא נהנית? מתי הם מרגישים שאמא נהנית להיות איתם? כדי לייצר מצב שאמא נהנית יחד עם הילדים, אני קודם כל צריכה לשאול את עצמי מה אני שהילדים שלי פחות מכירים? איספי לעצמך מגוון של פעילויות שממלאים את הלב שלך; לרקוד, לשיר, לצבוע, לבשל, לקרוא, לכתוב, ללמד, לצעוד, כל פעולה שעושה לך טוב ועכשיו חישבי איך תוכלי לעשות זאת יחד עם הילדים.
זמן איכות משפחתי
זמן איכות משפחתי הוא זמן בו כל הילדים יחד או חלק מהם פוגשים את אמא 'במקסימום שלה'. אפשר להקדיש לכך חצי שעה בשבוע שבה עוברים מהישרדות להורות אקטיבית והחלקים היוזמתיים מגיעים הביתה. לשים מוזיקה ולרקוד עם כולם בסלון, ללמד את הילדים פרשת שבוע או לצבוע מנדלות ביחד. בחרי בקפידה את הפעילות אותה תעשי עם הילדים; לא פעולה שמייגעת ומאמצת אותך, אלא פעולה שנעימה לך וממלאה אותך באנרגיות. מה שעבור אמא אחת נחשב למן איכות, עבור אמא אחרת ייחשב זמן מייגע ומאוד לא איכותי.
זמן איכות אישי
לצד זמני האיכות המשפחתיים, מומלץ לייצר גם זמן איכות אישי לכל ילד. זה בהחלט לא דבר שמתאפשר בתדירות גבוהה וגם אם זה קורה פעם בשנה זה בסדר גמור. גם בזמן איכות אישי אנחנו מקפידים על פעילות משותפת שנעימה גם לאמא וגם לילד, משהו שכיף לך לעשות יחד איתו. מומלץ מאוד להשאיר מחוץ למפגש מסכים וסוכרים. המפגש אינו הזמן לשוחח על בעיות, אלא להיות בכיף. יש אמהות וילדים שנהנים משיחות עומק אבל יש גם הרבה ילדים שזה מעיק עליהם ומכביד את האוירה ואז עדיף לחשוב על רעיון אחר.
בזמן האיכות האישי מומלץ לתעדף גבוה יותר ילדים בוגרים. ילדים צעירים, מתחת לגיל 4, זוכים לזמן איכות באופן טבעי ופחות זקוקים לכך.
זמן איכות עם עצמי
בפסיכולוגיה החיובית ישנו מושג שנקרא זרימה. מצב זה מתאפשר כאשר אני עושה פעולה אקטיבית כלשהי ולא מרגישה איך שהזמן עובר. פעולות כאלה שלוקחות אותנו לתוך לילה לבן כמעט בלי ששמנו לב. יש מי שפוגשת את התחושה הזאת כשהיא מבשלת, יש כאלה שזה קורה להן כשהן קוראות ספר או לומדות ויש כאלה שדווקא מתוך פעילות אומנותית. המציאות של הזרימה היא שילוב של קשב גבוה אך לא מאומץ, יחד עם הנאה ומודעות עצמית. לפעמים מרוב משימות החיים, אמא עלולה לשכוח שטוב לה וכיף לה להיות עם עצמה. ברגע שאני מזהה מה גורם לי לתחושה הזאת אני יכולה לשחזר אותה שוב ושוב ולהפוך אותה לזמן איכות עם עצמי. כי אחרי זמן איכות משפחתי וזמן איכות עם אחד הילדים, גם לאמא מגיע לפגוש את עצמה.
לסיכום,
כדי לייצר זמן איכות נדרשת מחשבה ודיוק, אך לא נדרשים משאבים בלתי מוגבלים וזה בהחלט אפשרי. הזמן האיכותי ביותר בין הורה לילד הוא ההזדמנות לראות את אמא או אבא בשיאו. אל תשמרו את רגעי הטוב האלה רק לעבודה או לבילויים מחוץ לבית, חישבו איך תוכלו להביא את עצמכם בשיאכם גם אל המרחב הביתי.
בהצלחה רבה,
יפעת