שאלה >>
שלום וברכה, אנחנו זוג צעיר. התחתנו לפני פחות משנה. בשבוע הבא אנחנו נוסעים בע"ה לחופשה עם כל המשפחה של בעלי; האופי המשפחתי שלהם שונה מאוד מזה שהכרתי בבית של ההורים שלי, השפה אחרת ונושאי השיחה שלהם לא מוכרים לי. במפגשים המשפחתיים אני מרגישה הרבה פעמים בחוץ, כאילו שאני לא חלק מהמשפחה. במפגש המשפחתי האחרון היה לי מאוד קשה, בעלי בילה זמן רב בשיחות עם האחים שלו ואני נשארתי בודדה. אני מגיעה לחופשה עם חששות רבים. איך אוכל לגרום לבעלי להיות איתי יותר ולשים לב אלי גם כשהוא עם המשפחה שלו?
תשובה >>
חופשות נועדו על מנת לייצר זמן איכות משפחתי, שיחות, טיולים, מנוחה וגם לא מעט תמונות יפות. יחד עם זאת הן עלולות לאתגר את מערכות היחסים העדינות בין בני המשפחה. היציאה מהשגרה והשהות הממושכת יחד, עשויות להציף פערים, מחלוקות ותחושות שונות אצל כל אחד מהנוכחים.
משפחה חדשה
למרות ששם המשפחה של בעלך צורף לשמך מיד עם טקס החופה, הכניסה הרגשית למשפחה חדשה לוקחת זמן. תחושת השייכות המשפחתית נבנית לאט ובהדרגה, מפגש ועוד מפגש, טיול ועוד אירוע משפחתי. לכל משפחה הקצב שלה והתהליך שנדרש כדי להרגיש חלק ממנה. אתם עדיין בתחילת הדרך וזה טבעי והגיוני שלרגעים אינך מרגישה בנח. רגע לפני שנציג דרכי התמודדות עם החופשה המשפחתית, אני מציעה לקחת אויר ולתת לתהליך להתקדם בקצב שלו.
לחוות את הרגש
ובחזרה לחופשה המשפחתית; ראשית, אני מזמינה אותך לבחון מה את מרגישה באותם רגעים בהם האיש שלך משוחח עם האחים שלו ואת נשארת לבד, אילו מחשבות, רגשות או תחושות עולים בך באותם רגעים. מתוך השאלה שלך עולה באופן חזק תחושת הבדידות; כולם נמצאים יחד ורק את לבדך. תחושה נוספת שאת מתארת היא דחיה, אינך מרגישה חלק מהמשפחה, הם מדברים בשפה זרה לך ואת נשארת בחוץ. תחושה אחרת שעולה מדברייך היא תחושת השונות, גדלת בבית שונה והרבה דברים נראים לך אחרים ולא מוכרים. אין ספק כי אלו תחושות מורכבות אשר עומדות בניגוד מוחלט לציפיות מחופשה משפחתית ובהחלט לא פשוט להתמודד איתן.
האם התחושות הללו של בדידות, דחיה או שונות, מוכרות לך מעוד מקומות בחיים? האם כבר התמודדת בעבר אם תחושות כאלה?
לדעת להיות לבד
מגיל צעיר אנו רוכשים מיומנויות חברתיות; לוותר, לסלוח, להקשיב, לשתף. לצד כל אלו ישנה מיומנות חברתית בסיסית שפחות מלמדים אותנו והיא היכולת להיות לבד. להיות לבד אין פירושו להיות בודד. לדעת להיות לבד, זו מיומנות שמאפשרת לאדם להיות עם עצמו, להקשיב, לסלוח, לוותר ולשתף קודם כל את עצמו. באופן מפתיע, אנשים שיודעים להיות חברים טובים של עצמם, מסוגלים לבנות קשרים עמוקים מאוד עם חברים, בני משפחה ובני זוג.
ככל שתוכלי דווקא ברגעי הלבד לאורך החופשה, להיות חברה טובה של עצמך, לשהות בתוך הלבד ולחבק את הרגעים הללו, כך תוכלי לשפר את הרגשתך ואף לבנות קשרים עמוקים עם המשפחה החדשה.
זמן שיתוף
כדי להתקדם לקראת שינוי משמעותי, תוכלי לשתף את בעלך בתחושות שלך, מבלי להאשים אותו או להיות שיפוטית כלפיו. ספרי לו על החוויה שלך מהמפגש המשפחתי האחרון ובחששות לקראת החופשה. לאחר מכן בקשי ממנו באופן מפורש ליצור יחד בצורה מלאכותית 'עוגנים של זמן זוגי'. כלומר לקבוע מראש כמה חלונות זמן זוגיים לאורך החופשה שיאפשרו לכם לראות אחד את השנייה ולפנות מקום לזוגיות גם בתוך הפורום המשפחתי הרחב. ההמלצה היא ליצור חלון זמן קבוע של חצי שעה בערב כדי לשמוע איך עבר היום ובנוסף חלון זמן אחר, באורך דומה, במהלך היום.
בידך הדבר
אחרי השיתןף הזוגי, חזרי אל עצמך וחישבי מה יהיה לך נעים שיקרה בחופשה? האם היית רוצה להשתתף יותר בשיחות המשפחתיות, אולי את רוצה לנוח, לקרוא, ללמוד, האם יש מישהי מבנות המשפחה שהיית רוצה ליזום איתה שיחה? חשבי עם עצמך מה את רוצה שיקרה עבורך בחופשה הזאת ואיך את יכולה לעזור לעצמך להשיג את הדברים הללו. צרי לעצמך מרחב נעים וטוב. פנקי את עצמך בספרים טובים, שיעור שרצית לשמוע, צאי לטייל במרחב. תנפשי.
ארבעת השלבים
כדי להתמודד בצורה הטובה ביותר עם החששות לקראת החופשה, הוצעו מספר רעיונות; בשלב הראשון יש להכיר בתחושות הפנימיות, לומר לעצמי מה אני מרגישה כרגע (בדידות/ דחיה וכו'). בשלב השני נתמקד בהרגעה, לא להיבהל מהלבד, להשתדל ברגעים הללו להיות החברה הכי טובה שלי ולומר לעצמי שהכל בסדר. בשלב השלישי לשתף את בן הזוג וליצור יחד עוגנים של זוגיות, נקודות זוגיות שנקבעו מראש ואני יכולה להישען עליהן בבטחה. השלב הרביעי הוא להנעים לעצמי את השהות בחופשה ככל האפשר, ולעשות לעצמי נופש.
מאחלת לך חופשה מהנה, מחזקת ומטעינת בכוחות לקראת הבאות בע"ה
סעי לשלום וחיזרי בשלום
יפעת
