להכיר מחדש

שאלה >>

שלום וברכה, אני בת 25, אמא לילדה בת 4. ממש לפני שנה התגרשתי. עברתי שנה מורכבת מאוד מכל הבחינות ואני עדיין בשלבי התאוששות, מנסה בכל יום להתייצב ולבנות את החיים שלי מחדש. בתקופה האחרונה יש הרבה אנשים מסביבי שמציעים לי לשמוע שידוכים וגם ההורים שלי רוצים מאוד שאעבור לשלב הבא בחיים. אני לא מרגישה שאני מסוגלת או פנויה לעבור הלאה ורציתי לשאול אותך- אם אני לא מעוניינת להיפגש כרגע, האם זה מעיד על בעיה כלשהי? האם אני צריכה לדאוג שמשהו לא בסדר? אמא שלי אמרה לי שאולי כדאי לי לשמוע שידוכים ומתוך זה הרצון יגיע. אשמח לדעת מה עלי לעשות?

תשובה >>

תהליך של פרידה וגירושין, הוא תהליך ארוך. הוא מתבשל לאט ועובר שלבים רבים בדרך; החל משלב ההתלבטות עד להחלטה והפנמה, דרך עדכון המשפחות, הגישור, ההסכמים המשותפים, ועד לעזיבת הבית ומעמד קבלת הגט. טקס הגירושין אמנם מסיים את תהליך הגירושין מבחינה הלכתית, אך מבחינה רגשית, תהליך הפרידה נמשך זמן רב לאחריו. כשם שחופה וקידושין הם רק תחילתו של הקשר הרגשי בין בני הזוג, כך גם טקס הגירושין רק מתחיל את תהליכי הפרידה הרגשיים שלהם.

הזמן לא בהכרח יעשה את שלו

אז כמה זמן צריך לחכות עד שאפשר לפתוח את הלב שוב? ישנם הבדלים גדולים בין אדם לאדם באשר למשך התהליך הרגשי שנדרש לאחר הפרידה. הספרות המחקרית מדברת על תקופה של בין חצי שנה לשש שנים שבהן מתרחש עיבוד האבל. אבל השאלה החשובה באמת  היא לא כמה זמן זה לוקח, אלא מה קורה בתהליך העיבוד והאם הוא נעשה בצורה מיטבית. כלומר הזמן עצמו איננו הפקטור המשמעותי, אלא איזה תהליך יתקיים במשך הזמן. לפני שנענה לשאלה האם להתחיל לשמוע הצעות או לדחות את זה לזמן אחר, נתמקד בשאלה אחרת, האם תהליך העיבוד מתקיים בצורה מיטבית. בבואנו לפגוש אדם אחר, להכירו ולהתקרב אליו, עלינו להכיר מחדש גם את עצמנו, להתפייס עם מה שעברנו, לעבד את החלקים המורכבים ומתוך כך לבוא להיכרות המחודשת.

עיבוד מיטיב

שלושה מרכיבים בתהליך העיבוד הופכים אותו למשמעותי ומקדם; הכלת מועקה, ניהול דיאלוג והגמשה. הכלת מועקה, היא היכולת לפנות מקום לרגשות מציפים של געגוע, צער, אשמה או עלבון. זו בעצם מיומנות שמאפשרת לאדם לשהות בתוך הכאב, בתוך הבוץ, לכאוב מכל הלב, לא להאיץ בעצמו להתעודד, לא לאלץ את עצמו לשמוח. לאפשר ללב לחוות את הרגש בעוצמה. המרכיב השני הוא הדיאלוג, היכולת לשוחח, לשתף בכנות, לערוך ונטילציה לתחושות ולחוויות. יש מי שמקיפה את עצמה בתמיכה של חברות או משפחה, יש מי שמעדיפה ללכת לאיש מקצוע. העיקר שיהיו שם אנשים שאפשר לשוחח איתם באופן גלוי. המרכיב השלישי הוא ההגמשה, היכולת לעשות שינוי או עדכון בחיים. יש המון דברים שמשתנים בעקבות פרידה זוגית, אין בעצם תחום שהפרידה הזוגית לא נודעת לו. ולכן נדרשות התאמות והגמשות רבות. לעשות דברי בצורה אחרת ממה שנעשו קודם לכן. היכולת לשנות חלק מההרגלים, גם היא חלק דרמטי מעיבוד מיטיב של פרידה זוגית.

מתי זה עובר את הגבול?

יש מקרים שבהן עוברות מספר שנים, האדם עובר עיבוד מיטיב, ובכל זאת לא עולה בו הרצון לפתוח פרק חדש בזוגיות. אמנם זה לא המקרה שאת מציגה כאן ובכל זאת אני רוצה לומר שיש פעמים שבהן נזהה הימנעות מקשר חדש. יכול להיות שזה מנגנון הגנה שלא רוצה לשחזר פגיעה, יכול להיות שזה כוחו של ההרגל אחרי שנים של לבד, ויכול להיות שיש חוויה אחרת שמונעת מהאדם לפתח קשרים זוגיים. במקרה כזה, מומלץ מאוד לגשת לטיפול אישי ולחשוב יחד מה קורה כאן. מטרת הטיפול היא להעמיק את ההבנה העצמית ולגלות מה קורה מתחת לפני השטח. כאשר אדם מבין את עצמו לעומק, ומכיר במנגנוני ההפעלה שלו, הוא מסוגל לנווט את עצמו טוב יותר ולמצוא בתוכו את התשובות שהוא מחפש. הוא גם מסוגל להיכנס לקשר חדש מתוך תשתית רגשית איתנה.

אז לצאת לשידוכים בלי רצון?

להקים בית חסידי, לבנות זוגיות שמחה, מכבדת ויציבה אלו מטרות נעלות שמבטאות את רצון ה' ואת השאיפה האישית של כל אדם. ייתכן שלהיפגש בלי רצון זו טקטיקה שתעבוד, אבל אני לא חושבת שכאן מונח שורש העניין.

יש לך הזדמנות מצוינת, בהשגחה פרטית, לעבור תהליך משמעותי יותר, להכיר את עצמך מחדש, לזהות את הקול הפנימי שלך ולהקשיב לו. אפשר כמובן לשמוע גם קולות מבחוץ ולנהל איתם דיאלוג פורה. תני לעצמך זמן לעבד את תהליך האבל והפרידה, הרשי לעצמך לחוות, לכאוב, לשמוח, להתגעגע, להצטער. הקיפי את עצמך באנשים שעושים לך טוב ויכולים להיות שם בשבילך כשתזדקקי להם. אם תרצי להבין את עצמך לעומק, גשי לטיפול רגשי, מקצועי ועמוק. בחרי לעצמך מטפלת רגישה, שנותנת לך כח, מאירה לך את הדרך וממלאה אותך באופטימיות לקראת הבאות.

מאחלת לך תהליך משמעותי של מפגש עם עצמך,

שתראי בו השגחה, ברכה ושמחה בכל צעד,

יפעת