שאלה >>
שלום וברכה, לפני חמישה חודשים חיתנו את ביתנו בשעה טובה. יש לנו ברוך ה' חתנים וכלות ואנחנו אוהבים את כולם, כאילו היו ילדינו. אבל אנחנו חוששים מאוד לגבי החתן החדש. מיד אחרי החתונה ראינו שלא פשוט הקשר בניהם. שמענו אותם מתווכחים לא פעם. בשבת שבה הם התארחו אצלנו הם רבו בחדר וקרה גם שהבת הגיעה אלינו לישון לבד. במקביל אנחנו מרגישים שהיא מתרחקת מאיתנו. היא מסתירה פרטי מידע, מספרת לנו שהכל מקסים וטוב, אבל אנחנו רואים שלא טוב לה; היא מרבה לבכות ולהסתגר. כשאנחנו מנסים להתערב ולהביע את דאגתנו היא מיד כועסת ומתכנסת. אך מצד שני אנחנו לא מסוגלים לעמוד מנגד ולראות אותה סובלת ככה. מה עלינו לעשות? איך נוכל לעזור לה?
תשובה >>
הורים מקדישים משאבים אינסופיים, השקעה, מחשבות, בירורים, שיחות ותפילות למען שידוך ילדיהם. הרצון שלנו כהורים הוא כמובן למצוא עבור הילד שלנו את השידוך המדויק והמתאים ביותר עבורו ושהזוג הצעיר ימצא חן זה בעיני זו ויקימו יחד בית נאמן בישראל בע"ה. האושר הנסוך על פני חתן וכלה מדבק ומסב נחת לכולם, אין שמחה כשמחת חתן וכלה. אך בדיוק כפי שהצגת בשאלתך, לא אצל כל הזוגות, הכל הולך כל כך חלק. זוגות רבים פוגשים קשיים בתחילת דרכם המשותפת ויחד עם משימת ההיכרות הראשונית ובניית הקשר, הם מתמודדים עם מריבות, ריחוק רגשי ולא מעט תסכולים ופגיעות. חלק מהזוגות מצליחים להסתיר זאת היטב מפני הסביבה, הם משדרים כלפי חוץ שהכל בסדר ואת הקשיים בניהם שומרים לעצמם. אך יש זוגות אשר אצלם הקושי הזוגי נראה כלפי חוץ והסביבה שותפה למה שקורה בניהם.
ערוץ תקשורת פתוח
כאשר הילד שלנו נמצא במצוקה כלשהי, המטרה הראשונה שלנו כהורים היא להיות כתובת זמינה עבורו. גם כאשר הילד כבר גדול ובונה את ביתו, היינו רוצים להיות עבורו כתובת לסיוע. ולכן המטרה הראשונה במעלה מול הבת שלכם כרגע היא לשמור על ערוץ תקשורת ישיר, פתוח, מכיל, קשוב ואמין. כדי לשמור על ערוץ התקשורת פתוח ובטוח, נצטרך להימנע מהלכים שיובילו לניתוק או לצמצום הקשר.
האם להתערב?
ייתכן בהחלט שאתם מזהים נכון; הבת שלכם מתמודדת עם קושי משמעותי בתחילת נישואיה. בגלל שעברו רק חמישה חודשים מאז החתונה, ייתכן שגם היא עדיין לא ממש מבינה את הסיטואציה ושהכל עוד מבולבל. ייתכן גם שאלו קשיים טבעיים של התחלה ודברים יעלו על דרך המלך בקרוב. הרגישות והקשב שלכם אליה ראויים להערכה ויש לתת להם משקל ותשומת לב. תחושות הבטן שלנו פעמים רבות מתבררות כמדויקות ולא יהיה נכון להתעלם מהן. יחד עם זאת, אנחנו רוצים לאפשר לזוג מרחב זוגי בטוח שבו הם יוכלו לנהל את הקשר שלהם. אנחנו גם רוצים לאפשר לכל אחד מהם מספיק זמן כדי להבין איפה הדברים עומדים.
כאשר אנחנו כהורים מתערבים בקשר הזוגי, מצד אחד עובר מסר של אכפתיות, דאגה והתעניינות, אך בד בבד עובר מסר קשה כלפי בן הזוג ואנחנו מאלצים את הבת שלנו לבחור צד. מה שיקרה ובאופן טבעי זה שהיא תתגונן. ככל שנביע יותר דאגה ופחות שביעות רצון, כך היא תתרחק ותציג מצג שווא שבו לכאורה הכל בסדר.
בין הטיפות
בסיטואציה המורכבת שנוצרה, נשאף לתת לה מרחב ולכבד את הגבולות שלה אך יחד עם זאת לא נתעלם ממה שאנחנו רואים ולא נזניח את המצב; הביעו כלפי הבת שלכם ובעלה חום, תמיכה, פירגון ואכפתיות. תנו להם מרחב של זמן ומקום. אפשרו להם להתמודד עם הקשיים ולהבין קודם כל בינם לבין עצמם מה בדיוק מתרחש, מבלי להתערב בקשר בצורה ישירה. יחד עם זאת, שימרו על ערוץ תקשורת פתוח ובטוח מולה, מתוך הכלה וחוסר שיפוטיות. בכל פעם שאתם נפגשים איתה, נצלו את המפגש לומר לה, 'אנחנו כאן'. אפשר לשלוח לה הודעה או לכתוב מכתב ולהעביר מידי שבוע או שבועיים את המסר שאם היא זקוקה לכל עזרה אתם תהיו הגב שלה ותעזרו ככל יכולתכם. סימכו על הבת שלכם שיש לה כוחות ותבונה והיא תדע לפנות לעזרה ברגע שהיא תרגיש זקוקה לכך.
ממה כדאי להימנע?
אל תהיו נגדו. אל תגידו לה עליו דברים לא טובים. אל תגרמו לה להרגיש שהיא צריכה להגן עליו מפניכם. להיפך, ככל שתפגינו כלפיו יחס חם ומקבל יותר, כך היא תהיה פנויה לבחון באמת את הקשר בלי צורך לגונן. בנוסף לכך כדאי שלא לזרוע במשפחה אוירה של סודיות, הסתרה ולחשושים מאחורי הגב. אוירה שכזאת מעיבה מאוד על ערוץ התקשורת בינכם לבין ביתכם. והדבר האחרון ואלי החשוב ביותר הוא לא להרחיק אותה מכם. רק לקרב, לתת לה תחושה שהיא רצויה ואהובה ולא נשפטת. היא זקוקה לחיבוק שלכם, היא זקוקה לקירבה.
כל מה שנכתב כאן רלוונטי עד שמגיעים לקו האדום. אם יש לכם תחושה שקורה משהו מסוכן במרחב הזוגי שלהם, כגוון פגיעה רגשית, פיזית או כל פגיעה ממשית אחרת, פנו לאיש מקצוע עוד היום. זהו פיקוח נפש ממש.
מאחלת לכם בשורות טובות
שתרוו נחת מהילדים, החתנים והכלות
ותראו את ביתכם ובעלה בונים את ביתם מתוך שמחה ועונג.
יפעת
