שאלה >>
שלום וברכה, אנחנו נשואים כ-18 שנה ויש לנו ב"ה בית שמח ומשפחה לתפארת. בעוד כחודש אחגוג יום הולדת עגול ואני חוששת מאוד. בבית שבו בעלי גדל לא ציינו ימי הולדת באופן מיוחד והוא לא מבין על מה כל המהומה. כל שנה, לקראת יום ההולדת שלי, אני מצפה שיתייחס ויכין משהו, אבל כל פעם יש תירוצים חדשים ואני מתאכזבת שוב ושוב. לקראת יום ההולדת העגול ביקשתי ממנו מתנה מסוימת והסברתי לו למה זה חשוב שיקנה לי, אבל הוא חושב שזה סתם יקר ומיותר. איך אוכל לגרום לו לחגוג לי פעם אחת כפי שאני רוצה?
תשובה >>
לכל אדם, בכל גיל יש רצון פנימי עמוק שאדם אחר ימלא את כל צרכיו, יתפעל ממנו, יעניק לו תחושת בטחון וימלא את משאלות ליבו. כאשר אנחנו נכנסים לקשר זוגי, יש לנו תקווה שבן הזוג שלנו ימלא את הצרכים שלנו, ישמח אותנו, יחמיא לנו, יגן עלינו. יש רגעים בהם בן הזוג עומד בציפיות אך ישנם לא מעט רגעים בהם הציפיה אינה מתממשת ובאופן טבעי נוצרת אכזבה ולפעמים גם תסכול. כדי לענות לשאלה שלך, נשאל שאלה בסיסית נוספת; האם תפקידו של בן הזוג הוא בהכרח למלא את הצרכים שלי?
בין הסכמה לרצון
פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לגרום לאנשים הקרובים אלינו לנהוג בצורה מסויימת. זה כמובן בא לידי ביטוי בחינוך ילדים אבל גם בין בני זוג. אמנם כתבת שהיית רוצה לגרום לו לקנות לך את המתנה שרצית, אך נראה לי שבעצם היית רוצה שהוא ירצה לקנות לך. תהום פעורה עומדת בין אדם שמסכים לעשות משהו לבין אדם שרוצה לעשות משהו. לצערי זוגות רבים מתמקדים בהסכמה של בן הזוג. הם מביאים טיעונים וחישובים ומשכנעים את בן הזוג כך או אחרת. הם אולי משיגים את היעד המבוקש, אך מפספסים בענק את הרצון. כדי לעורר את הרצון של בן הזוג, נצטרך לעשות דרך ארוכה ועמוקה יותר.
תובענות מבריחה את הרצון
כדי להבין לעומק את הדרך לעורר את הרצון, ניקח דוגמא מוכרת מההורות. הורה נכנס לחנות עם אחד מילדיו והוא רוצה לשמח אותו וקונה לו מרצונו החופשי חטיף קטן שהיה מונח ממש ליד הקופה. הילד מכיר תודה ושמח במה שקיבל וההורה מרגיש טוב עם עצמו ועם התיפקוד ההורי שלו. לעומת זאת הורה נכנס לחנות עם אחד מילדיו. לאורך כל הקניות הילד מבקש ודורש שיקנו לו ויתנו לו. הוא בוכה וצועק וכועס וההורה מסרב בתוקף. בסופו של דבר ההורה נענה להפצרותיו של הילד, אבל שניהם יוצאים בתחושה מרה מהחנות; ההורה מרגיש שכפו עליו והילד מרגיש שלא רואים אותו.
התובענות בתוך הקשר מכלה את מקומו של הרצון. כאשר הילד לא תבע וטען שמגיע לו, הוא קיבל את מה שהאב רצה לתת לו באמת. הרבה מעבר לחטיף, הוא קיבל את הקשר ואת האהבה שהאב חש כלפיו. ברגע שאין תביעה או הכרח, מתפנה מקום לאדם השני לרצות לתת.
רצון זקוק למרחב
בחזרה לזוגיות- פעמים רבות נוצרת תחושת של תלות בין בני הזוג; אם בן הזוג לא יתן לי, לא יחמיא לי, לא יקנה, לא יראה אותי, אני לא אוכל לשמוח, לא אוכל לתפקד, לא אוכל להסתדר, לא יהיה לי טוב. ככל שאני יותר תלויה בבן הזוג שלי, כך אני נהיה תובענית יותר, מתוך חשש אמיתי שלא אקבל את מה שאני כל כך זקוקה לו. התובענות לא משאירה מקום לרצון. היא מכווצת אותו עד שהוא נעלם, לגמרי. יש הבדל מאוד גדול בין לבקש ולהציע לבין לדרוש ולתבוע. אני בהחלט יכולה לומר שהייתי שמחה אם יקרה כך וכך, אבל כל בקשה שלי, לוקחת בחשבון שלבן הזוג מותר לסרב או לבחור אחרת. כדי לעורר רצון, עלינו לייצר מרחב מאפשר. מרחב זוגי שבו אפשר לבקש ולצפות, אך מותר בו גם לסרב ולא להיענות.
יום הולדת שמח
יום ההולדת שלך, תלוי אך ורק בך. הכיני לעצמך את המסיבה שאת חולמת עליה, רכשי לעצמך את המתנה שרצית, הזמיני את חברותייך להתוועדות, התפללי, ברכי, נצלי את היום למלא את עצמך ואת סביבתך בשפע טוב. תחגגי לעצמך את היומולדת כפי שאת רוצה, מבלי לחכות שאחרים יעשו עבורך. ואז בע"ה גם יתפנה מקום לרצון של האיש שלך, הוא יוכל לחשוב בעצמו מה הוא רוצה לתת.
מאחלת לך יום הולדת שמח, שתתברכי בברכות גדולות, ברוחניות ובגשמיות בע"ה
מזל טוב!
