נתינה מאהבה

שאלה >>

אנחנו הורים לשישה ילדים ב"ה. בן הזקונים שלנו, בן 9, ילד מצטיין ומוכשר, מאז שהוא קטן, הוא מרבה לדרוש שיקנו לו וירכשו עבורו חפצים שונים, בגדים, צעצועים ומתנות. בכל יציאה מהבית הוא מצפה שנרכוש עבורו דבר מה ואף בא בטענות כאשר המתנה לא מוצאת חן בעיניו. לקראת ימי הולדת וחגים הוא עושה לנו רשימות של מתנות ומפרט בדיוק מה הוא חושב שמגיע לו. מצד אחד, אנחנו רוצים לתת לו תחושה טובה ולהיענות לבקשות שלו, מצד שני, זה עובר את גבול הטעם הטוב. מה עלינו לעשות?

תשובה >>

ציפיות גבוהות ודרישות חוזרות למתנות אצל ילדים בגיל צעיר עלולים לייצר תחושה לא נעימה של תובענות. התובענות הרבה מייצרת דינאמיקה בין ההורה לילד כך שמצד אחד הילד תובע, ההורה מרגיש אשם בכך שהילד אינו שבע רצון והוא מבקש לפצות אותו על כך במתנות נוספות. באופן טבעי המענה שלנו כהורים לתובענות, מתייחסת להתנהגות, סירוב או היענות לבקשה. תגובה נפוצה אחרת היא הסבר מפורט על למה הבקשה אינה לגיטמית ("זה לא מנומס", "זה יקר מידי", רק בשבוע שעבר קנינו לך משהו דומה"). כפי שוודאי נוכחתם לדעת, תגובות מסוג זה מועילות לטווח המיידי אך לא נותנות מענה רגשי עמוק ולא יוצרות שינוי לאורך זמן.

התייחסות לרגש ולא להתנהגות

בשלב הראשון, נבקש לשים לרגע בצד את ההתנהגות ולהתבונן מקרוב ברגש המתחבא מאחוריה. אתם מכירים היטב את הילד שלכם. חישבו עליו, על ההתמודדויות השונות שלו. כאשר הוא מבקש ותובע שיקנו לו שוב ושוב, מה הוא בעצם מבקש? ייתכן כי הוא מרגיש שלא מספיק רואים אותו, שלא מספיק שמים לב אליו וזו הדרך שלו לוודא שהוא אכן נלקח בחשבון. ייתכן והוא רוצה להרגיש מוערך או שווה בעינכם וההשקעה הכלכלית תאשר לו שהוא אכן ראוי להערכה. ייתכן כי הוא מבקש שיתפעלו ממנו. בכל אחת מהאפשרויות הללו, אין הוא מבקש דווקא מתנה מוחשית, אלא מענה רגשי כלשהו שיבוא לידי ביטוי באמצעותה. אם נצליח להבין לעומק את הרגש של הילד, נוכל להיענות לצורך שלו בצורה מדויקת יותר.

דינאמיקה מעגלית

לאחר שהעמקנו ברגש של הילד, נתייחס לרגש שלנו כהורים. התובענות הילדתית מציפה אצל ההורה רגשות שונים שמניעים אותו לפעולה כלשהי. רגשות כמו ייסורי מצפון, או אשמה יגרמו להורה להעניק לילד את מה שהוא מבקש, רגשות כמו כעס או עלבון עשויים לגרום להורה לסרב לבקשה. כך או כך, הילד יוצא מופסד, מכיוון שגם אם הוא קיבל את המתנה שהוא ביקש, הוא לא קיבל את האהבה והרגש שעומדים מאחוריה. ההורה אמנם רכש את הצעצוע או הממתק, אך עשה זאת מתוך רגשות קשים ולא מתוך בחירה או רצון פנימי. וכך נוצר מצב שבו הילד ממשיך להרגיש 'רעב' לאהבה, להערכה, לתשומת לב, להתפעלות. הבקשות והדרישות יחזרו על עצמן שוב ושוב. מובן מאליו שאם ההורה לא נענה לבקשתו של הילד, תחושת החסר שלו עשויה להתגבר והתובענות ביחד איתה.

הזמנה לקירבה

בכדי לעצור את הדינאמיקה המעגלית שצוברת תאוצה, עלינו להתמקד בעיקר ברגש. מתוך ההבנה הרגשית, בפעם הבאה שעולה דרישה מצד הילד, נוכל לגשת לשיח מקרב; בשלב הראשון נעזור לו להבין את עצמו. נשאל איך הוא ירגיש אם הוא יקבל את מה שהוא מבקש ולאחר מכן נשאל איך הוא ירגיש אם לא ניענה לבקשתו. לאחר שנקשיב, נוסיף גם את הרגש שלנו כהורים: "אני אוהבת אותך מאוד ורוצה לתת לך המון דברים. אני רוצה שתהיה שמח ושתרגיש אהוב ומוערך. אבל, כשאתה דורש ממני לקנות לך אני מרגישה שאין לי אפשרות בחירה. אני מאוד רוצה לתת לך, לשמח אותך, לקנות לך באהבה, אבל אני רוצה לרצות, אני רוצה לבחור בזה מרצוני החופשי ולא בגלל שאני חייבת. אני רוצה לתת לך מכל הלב, ולא כי אין לי ברירה אחרת".

תובענות בתוך הקשר

התמודדות מול אחד הילדים שלנו, מזמינה אותנו פעמים רבות לבחון את דפוסי הקשר האחרים המתקיימים במרחב המשפחתי. ולכן מעבר להתנהלות מול הילד, כדאי גם לבדוק, האם ישנה תובענות ודרישה לקבלה בהקשרים משפחתיים נוספים; מול משפחות המוצא או שמא בין בני הזוג. היכן אנחנו תובעים מהאחר לתת לנו ולא מאפשרים לו לבחור בכל מעצמו. קשר מיטיב הוא קשר שיש בו נתינה מתוך רצון, נתינה מתוך שמחה ולא חליל המתוך כפיה או הכרח. ייתכן שטמונה כאן הזדמנות לתיקון קשרים נוספים.