פערים בין בני זוג

שאלה >>

התחתנו לפני שנה וחצי ויש בנינו הרבה כבוד, הערכה ותקשורת פתוחה וטובה. הבעיה היא שאנחנו מאוד שונים אחד מהשניה ולא מסכימים על המון דברים, בהשקפה, בהתנהלות הבית, בציפיות מזוגיות. כמעט בכל נושא אנחנו חושבים אחרת, יש בנינו הרבה מחלוקות ואי הסכמות. אני מרגישה שאני הרבה פעמים מוותרת על דעתי כי אין לי כח לויכוחים. איך אפשר להתמודד עם הבדלים כל כך משמעותיים בין בני זוג?

תשובה >>

פערים בין בני זוג הם נושא שכיח שזוגות מתמודדים איתו. מעצם היותנו שני אנשים שונים ובוודאי כאשר מדובר באיש ואישה, באופן טבעי יווצרו אי הסכמות, מחלוקות ופערים בנושאים רבים; חינוך הילדים, יחס לכסף, הרגלי נקיון וסדר , אמונה וקיום מצוות הם רק חלק קטן מהנושאים בהם זוגות עשויים לחלוק זה על זו.

עצם המפגש עם הפער הזוגי וההבנה שאנחנו באמת שונים ולא מסכימים זה עם זו, עלולים להציף רגשות לא פשוטים; בדידות, אכזבה, ריחוק, תיסכול וחוסר אונים. בכדי להימנע ממפגש עם רגשות כואבים אלה, עלולים בני הזוג לנקוט בצעדים שמבטלים את קיומו של הפער; כפיה על בן הזוג לקבל את עמדתי, חיפוש מתיש אחר צדק, קבלת החלטות באופן חד צדדי ולא משתף, התעלמות והדחקה או כניעה מראש- ויתור כפוי שלא נעשה בחפץ לב.

כדי להתמודד עם קיומו של פער או מחלוקת בצורה מיטיבה ישנן 4 אסטרגיות אפשריות. כל אחת מהן היא אפשרות טובה בפני עצמה אך לא מתאימה בכל סיטואציה. ככל שתוכלו לגוון את דרכי ההתמודדות שלכם ולהתאימן למחלוקת המסויימת, כך יתאפשר לכם לנהל את הקונפליקטים בניכם בצורה בריאה ומצמיחה יותר;

להתפשר, לבנות גשר

פשרה היא הדרך המוכרת ביותר בפתרון קונפליקטים. בדרך זו כל אחד מבני הזוג צועד לקראת השני והם נפגשים באמצע הדרך. שני בני הזוג נדרשים להתגמש ולצאת מאזור הנוחות שלהם. למרות שזה לכאורה הפתרון האידאלי, לפשרה יש גם חסרונות; במקרים רבים אין אפשרות להתפשר. אם בני הזוג צריכים להכריע לאיזו משפחה לנסוע לליל הסדר, אין כל כך אפשרות לחצי-חצי. בנוסף לכך, בפשרה, הפתרון אינו אידאלי עבור בני בני הזוג ואף אחד בעצם לא מקבל את מה שהוא רצה באופן מלא.

ויתור

בשונה ממה שנכתב לעיל, ויתור לא יכול להיעשות מתוך כניעה. ויתור פנימי דומה לנתינת מתנה לבן הזוג, כאשר הצד הנותן (המוותר) עושה זאת ברצון והצד המקבל  (מי שויתרו לו) מכיר במתנה ומודה עליה. ויתור ראוי להוקרת תודה ולהערכה משמעותית. יש לשים לב כי הויתור נעשה בחפץ לב. ויתור שנעשה מתוך כפיה או כניעה, אין בו תועלת והוא עלול לייצר משקעים לאורך זמן.

להישאר רחוקים

דרך ההתמודדות הזו מבוססת על כבוד מקסימאלי לשונות בין בני הזוג. הזוג מבין שיש דברים שהם לא יסכימו עליהם כרגע או אפילו אף פעם. אלו מחלוקות בהן הזוג יבחר להישאר במחלוקת. הם מוכנים לחיות עם הפער לאורך החיים ולשאת אותו. כל אחד מהם מבין לעומק את עמדתו ומסוגל גם להבין את עמדותיו של בן הזוג.

דיאלוג מקרב

האפשרות האחרונה היא דרך ביניים. יש נושאים עליהם זוגות לא יסכימו לעולם, אבל יוכלו מעט לצמצם את המרחק בניהם. הדרך לצמצם את המרחק היא לנהל דיאלוג זוגי פורה ומקרבעל הפער. מומלץ למצוא זמן שקט ונח ולבחור אחד שהייתם רוצים להעמיק בו. מהלך השיחה כל אחד מבני הזוג יוכל בתורו לשתף בתחושות שלו ובתפיסת עולמו, כאשר בן הזוג השני מקשיב ושואל שאלות של התעניינות והעמקה. אל תנסו להגיע לפתרון- זו לא מטרת השיחה! התמקדו בפער, בצדדים השונים, בכאב שיש לכל אחד מכם, מבלי לנסות 'לפתור' את הבעיה. הפער אמנם לא יעלם, אך הוא עלול להתגלות כפער הרבה פחות מאיים או גדול ממה שהיה נראה מלכתחילה.

אתם רק בתחילת הדרך. בע"ה עוד מצפה לכם מסע מבורך יחד. במידה והקונפליקטים ממשיכים להתנהל ואתם מרגישים שזה מייצר בניכם אוירה לא טובה, אני ממליצה לגשת לייעוץ אצל איש מקצוע. לעיתים כמה מפגשים קצרים יכולים לתת כלים מעשיים וליצור גשר משמעותי מעל המחלוקות. המון הצלחה