שאלה >>
שלום וברכה, אנחנו זוג טרי יחסית. התחתנו לפני 7 חודשים וברוך ה' הכל טוב. יש רק נושא אחד שמטריד אותי והוא השעמום. אני גדלתי בבית שיש בו 8 ילדים ב"ה. תמיד היו הרבה שיחות ורעש ותמיד היה משהו מעניין. אף פעם לא זוכרת שהשתעממתי בבית שלי. מאז החתונה, אני מוצאת את עצמי הרבה משתעממת. בשעות שאני לבד בבית זה דווקא בסדר כי נעים לי להיות בשקט עם עצמי. אבל החלק הקשה הוא כשאנחנו ביחד ויש מן שתיקה מביכה. השעמום הכי קשה הוא בשבתות כשאנחנו לא נוסעים להורים. אין לאן לברוח ואני מוצאת את עצמי מחכה שהשבת תצא מרוב שעמום. אחרי השבת האחרונה החלטתי שאנחנו לא נשארים יותר לבד בבית לשבת אבל אני לא יודעת אם זה תקין? האם ככה זה אמור להיות?
תשובה >>
חתונה היא אירוע מרגש ורוחני במיוחד, אשר מסמל את אחד השינויים המשמעותיים ביותר לאורך החיים. כלה וחתן עוברים ביום אחד לבית חדש, משפחה חדשה, מחויבויות ותפקידים חדשים. הכל סביבם משתנה לחלוטין. בני הזוג נדרשים ללמוד שפה חדשה, להתאים את עצמם זה לזו, להתנהל כלכלית יחד, לקיים משק בית שלם ולצד כל אלו גם לבנות את הקשר בניהם, להעמיק את ההיכרות, לסלול שבילים מלב אל לב, לייצר יחד תשתית משמעותית לבית שאותו הם מקימים באחווה, בשלום וברעות. זו אינה משימה פשוטה כלל. לצד השמחה הגדולה ישנן גם מורכבויות רבות. וההסתגלות לבית החדש ולבן הזוג החדש היא תהליך ארוך שדורש זמן, השקעה וסבלנות.
שעמום זו לא בעיה
שעמום נחשב כמרכיב נורמטיבי בתוך מערכת יחסים. זוגיות לא אמורה להיות מעניינת ומסעירה בכל רגע ובהחלט יש רגעים משעממים לאורך החיים. אבל, לעיתים שעמום עלול להיות סימפטום של בעיה זוגית אחרת. כלומר עצם השעמום הוא לא בעיה בפני עצמה, אבל ייתכן שהוא מסמן לנו שיש כאן קושי מתחת לפני השטח. כאשר השעמום מעיק כל כך, עד כדי כך שאת מחכה לצאת השבת או מחליטה שלא להישאר יותר בשבתות בבית, יכול להיות ששווה להרים את השטיח ולהבין מה מתחבא מתחת לשעמום הזה, מה הוא בעצם מסמל לנו.
מהמתחבא מאחורי השעמום
ישנם סיבותרבות שגורמות לשעמום במערכת יחסים זוגית ובכל זאת אני רוצה לפרט על שלוש סיבות מרכזיות שעלולות לגרום לתחושה גוברת של שעמום בקשר;
הסיבה הראשונה היא הסתרה. כאשר יש משהו שלא מדברים עליו, בגלל שהוא מפחיד או מאיים מידי, בגלל שהוא סוד שלא רוצים לשתף בו או בגלל שחוששים שהוא יפגע בבן הזוג, עלולה להתפתח שתיקה מעיקה. לסודות ולהסתרה בין בני זוג יש אפקט מצטבר של ריחוק. זה לא אומר שמיד חייבים לומר הכל, אבל שווה לבדוק האם יש נקודה של כאב שמוסתרת ולא מצליחה למצוא ביטוי.
הסיבה השניה היא קושי ביצירת אינטימיות רגשית. יצירת קירבה ופתיחות רגשית, דורשת זמן והשקעה. ישנם זוגות שבאופן אינטואיטיבי ומהיר מייצרים שיח רגשי זה עם זו, אבל אצל רוב הזוגות מדובר על תהליך שדורש תשומת לב, דיוק ולעתים גם הכוונה. כאשר רמת השיח הרגשי נמוכה, אנחנו נראה יותר שעמום ופחות עניין. ככל שהשיח הרגשי ישתכלל, כך גם רמת השעמום תפחת.
הסיבה השלישית היא פערים. באופן טבעי, בין בני זוג ישנם פערים והבדלים. חלקם קשורים לפערים מגדריים שיש בין גבר לאישה, חלקם קשורים לבתים השונים שגדלנו בהם, חלקם קשורים להבדלי אופי ואישיות. כל אחד מבני הזוג מתעניין בדברים שונים (דברי תורה, סיפורים מהחיים, בדיחות, שירים, ספורט או פוליטיקה) וחושבים אחרת בנושאים רבים. הפערים בניהם מורגשים מאוד והם מתקשים למצוא מכנה משותף.
אז מה עושים?
ההמלצה הראשונה שלי היא לנסות להבין, מה מונח מתחת לשעמום שלך? מה יש שם שגורם לך להשתעמם? בשלב הבא, כדאי לשהקיע מאוד ביצירת אינטימיות רגשית, ביצירת שיח מקרב ובהעמקת הקשר בניכם. זה לא אומר לצאת לבית קפה או לנסוע לטיול בהכרח, אלא בעיקר לעבוד על השיח הפשוט בניכם. ישנם משחקי-זוגיות שעוזרים להעמיק את הקשר ואת ההיכרות, ישנן סדנאות והרצאות ברשת שיכולות לסייע ואתם גם יכולים ליצור לעצמכם מרחבי שיח זוגי שיעמיקו את הקשר.
אפשרות אחרת היא לגשת לטיפול מקצועי כדי להבין אם יש משהו אחר שיושב בניכם. אם יש שם כאב או פגיעה או סוד שאינם מדוברים. היכולת של זוג להניח דברים על השולחן, ולתקשר בפתיחות ובכנות זו יכולת חשובה מאוד.
ועוד מילה אחת
לצד כל אלו אני מציעה לבחון גם הרגעים הטובים שלכם, כשלא משעמם לכם. מה קורה בניכם ברגעים הטובים האלה, האם יש שם שיחות עמוקות ומעניינות, האם יש קירבה, הכלה, הבנה? האם ברגעים הטובים יש תחושה של רצון הדדי, של שותפות? האם אתם משתפים אחד את השניה בחוויות, בהתלבטויות ובמה שעובר עליכם? כדאי להגדיל את הטוב ולא רק לעבוד על מה שפחות עובד….
המון הצלחה בכל
יפעת
