שאלה >>
לפני חודשיים נולד בננו הבכור ב"ה. ציפינו מאוד לתינוק הזה. אבל מאז שהוא נולד אני מרגישה שכל החיים שלי השתנו לבלי היכר; הלילות מחוסרי השינה, העייפות המצטברת, הגוף שטרם חזר לעצמו, מצבי הרוח המשתנים מקצה לקצה, התסכול, הדאגה, והתחושה שאף אחד לא יכול להבין מה עובר עליי, הם רק חלק מהרגשות שלי. מה עושים?
תשובה >>
שלום וברכה, שאלתך הכנה קשורה במידה רבה לפער הקיים בין החלום למציאות; תמונת האמא המאושרת בחופשת הלידה, חקוקה לנו בראש היטב. היא מופיעה על מוצרי התינוקות ובמגזינים השונים; אמהות מחויכות, קלילות ורעננות נושאות את תינוקן השלו והרגוע שזה עתה נולד. הפער הגדול בין התמונה לבין המציאות, עלול ליצור תסכול רב ורגשות אשם אצל האם הטריה.
כל כך לבד
דאגה לשלום היולדת מקובלת מאוד בתקופה הראשונה לאחר הלידה. אך לאחר כמה שבועות, העזרה וההתעניינות פוחתים באופן דרמטי, מרבית הזוגות הצעירים שבים לבתיהם, נראה כלפי חוץ שהם מתחילים שגרה פשוטה ונעימה, אך דווקא אז הקושי מתעצם. המעבר מזוג צעיר להורים טריים איננו מעבר פשוט והוא דורש התארגנות מחדש. האם מסורה לתינוק ומטפלת בו מרבית שעות היממה ואילו האב ממשיך בשגרת יומו לעבוד או ללמוד ושומר על קשר רצוף עם העולם בחוץ. נשים רבות מרגישות שהחיים שהיו להם לפני הלידה נעצרו בבת אחת ופתאום כל עולמן סובב סביב הדאגה לשלומו של התינוק, בעוד האיש שלהן לא עשה יחד איתן את אותו שינוי דרמטי ואצלו באופן יחסי, החיים נמשכים במסלולם. התחושה העוצמתית ביותר בקרב יולדות היא תחושת הבדידות; 'קשה לי, כואב לי, ואין לי את מי לשתף, אין אף אחד שיוכל להבין אותי, אני לבד'.
לפתוח את המעגל
הצעד החשוב ביותר שעליך לעשות בכדי להתמודד עם המצב שאת נמצאת בו, הוא לא להישאר לבד. זה נכון שאת מעדיפה להסתדר בעצמך, לשלוח לכולם תמונות מתוקות של התינוק, ולהפגין כלפי חוץ שהכל מתוקתק ועובד כמו שצריך. אבל דווקא ברגעים של כאב, את זקוקה למישהו שיהיה שם בשבילך, אוזן קשבת שתוכלי לומר לה "קשה לי". לשתף ולספר לאנשים הקרובים את מה שעובר עלייך ולבקש עזרה אם צריך. נשים רבות מצפות שבן הזוג יהיה הכתובת עבורן אבל דווקא בשלב כזה, אנחנו נדרשות להרחיב את מעגלי התמיכה ולגייס מקורות עזרה נוספים, הורים, אחיות, חברות ושכנות, כל דמות שאת מרגישה בנח לשתף אותה במה שעובר עלייך.
לדאוג לעצמי
הקושי הגדול של אמהות נובע מהצבת התינוק בראש סדר העדיפויות. באופן טבעי, האם הטריה משבצת את עצמה בסוף סדרי העדיפויות, התינוק, הבית, הכביסות, הזוגיות, הכל קודם לה והיא מתקשה לדאוג לעצמה מתוך מסירות רבה. לצד הרחבת מעגלי התמיכה, נדרשת האם לדאוג לעצמה; צרי לעצמך סדר יום מאורגן, ארוחות מסודרות ומזינות, שעות מנוחה סבירות. ניתן להיעזר בנערה שתבוא לשמור לשעה קלה על התינוק כדי שתוכלי לנוח או לדאוג לעצמך. שימי לב שאת מקפידה להתלבש מידי בוקר, כאילו שאת יוצאת לעבודה. המלצה חמה נוספת היא לצאת מהבית לפחות פעם ביום, לטיול של חצי שעה עם התינוק, לראות אנשים, להתאוורר מעט. כל אלו נשמעים כמו צעדים טכניים בלבד, אך בהחלט יש להם השפעה עצומה על בריאות הנפש שלנו.
זמן איכות
מילים רבות נכתבו על הצורך בזמן איכות של הורה וילד, אך מעט מידי נכתב על הצורך בזמן איכות של אמא עם עצמה. התפקיד האימהי, עם כל התובענות שהוא מייצר, זקוק לחלונות של צבירת אנרגיה. אחת לשבוע קבעי עם עצמך דייט שבועי. זמן שבו את יוצאת מהבית לבדך ומאפשרת לעצמך לצבור כוחות ולהתמלא מחדש. השאירי את התינוק לזמן מוגבל עם גורם מטפל אחר, הוא יהיה המרוויח העיקרי-הילד שלך זקוק לאמא שמחה ונינוחה, יותר ממה שאת מדמיינת. וזוהי המלצה חמה שרלוונטית לא רק לאימהות טריות אלא גם לאימהות ותיקות ומנוסות…
נורה אדומה
בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לדיכאון אחרי לידה. מצב זה מתאפיין במצב רוח ירוד, חוסר חיות, ירידה באנרגיה ובשמחת החיים. אם את מרגישה שאינך מצליחה לחלץ את עצמך ומצב רוחך מוסיף להיות שפוף, אל תישארי לבד, צרי קשר כמה שיותר מהר עם גורם מקצועי שיוכל לסייע לך לחזור בע"ה לאיתנך.
ועוד כמה מילים לבן הזוג
ייתכן וגם אתה נמצא בסיטואציה מורכבת. הבית השתנה, גם אתה השתנית ויותר מכך, רעייתך מוקדשת כל כולה לאימהות. אתה נדרש כעת לתמוך בה, לתת לה בטחון ולהיות קשוב לצרכים ולכאבים שלה. היא זקוקה לך מאוד. יש לך את כל מה שהיא זקוקה לו. היא לא צריכה שתפתור לה את הבעיות, רק שתהיה שם בשבילה, בהקשבה, בהערכה ובאמון שהיא מסוגלת להיות האמא הכי טובה בעולם. שים לב שגם אתה לא נשאר לבד, שיש לך את מי לשתף, שאתה דואג גם לעצמך בגשמיות וברוחניות.
מאחלת לכם המון מזל טוב,
בע"ה שתזכי לראות ברכה בגידול הילדים, מתוך נחת, שמחה ורוב שלום.
יפעת
